סרטון יפה ומרשים לא? ברשת תמצאו המון כאלו מכל היצרנים אך לא רק – גם מאלפי סוקרים אישיים, דודות וסבתות שמדגימות איך תוך 15-20 דק' יוצא לכאורה צ'יפס חלומי. 

ובכן, אולי ויזואלית אכן אפשר להשיג צ'יפס שזוף ויפה בזמן קצר יחסית, אבל מבפנים הוא פשוט לא מבושל. אני לא יודע אם אלו תפוחי האדמה המיוחדים השונים בחו"ל, מחלקות שיווק ופרסום יעילות במיוחד, סוקרים חסרי חוש טעם או מה בדיוק, אבל בין הסרטונים היפים והמרשימים האלו למציאות יש פער ענק!

קודם כל הזמן הוא ממש לא 15-20 דק'. כלומר אולי, אם 'הכינותם מראש' את תפוחי האדמה כך נחתכו באופן אחיד ומדוייק להפליא, הושרו במים קרים למשך חצי שעה לפחות, סוננו ונשטפו מעמילן, בושלו כמחצית הדרך במים רותחים, קוררו במים קרים ויובשו היטב היטב על נייר סופג. אחרי כל התהליך ה'קצר' הזה, נשאר רק להכניס אותם לקערה/שקית עם כף שמן ותיבול לבחירתכם ולערבב טוב טוב כך שהשמן מכסה כל זוית ופאה. רק אז מכניסים לתנור, כמות קטנה מאוד כל פעם, אחת לכ7-10 דק' לנער את המיכל ולערבב, ולבסוף אכן תקבלו תוצאה דומה. יחסית. 

מאחר ואין לי חצי יום להקדיש כל פעם לחופן צ'יפס וגם לא סו שף צמוד, ניסיתי קודם בשלל דרכים פשוטות וישירות (עצלניות) יותר:

מיד כשהגיע לקחתי את מעט תפוחי האדמה הלבנים והזקנים משהו שנותרו בבית – ממש לא אודישן אידאלי, אבל זה מה שהיה זמין ועם זה ננצח….חתכתי לרצועות ו'התפרעתי' עם תיבול מלח, פלפל ופפריקה וכמובן – זרזוף שמן. זרקתי לתנור על חום הכי גבוה 

מסקנה מס' 1: הגודל קובע!

למרות שהמיכל כאן מוגדר כ3.2 ליטר לערך, מה שנשמע מכובד ומספיק בקלות לשני סועדים לפחות – הוא פשוט קטן מידי. הכמות כאן לא תספק רעבים במיוחד ובוודאי שלא משפחה או אפילו זוג רעבים שרוצים לאכול ביחד בו זמנית ותאלצו להתעסק עם הכנה בתורות. מעיק משהו. 

בנוסף, אם שמים יותר מידי, בערך מעל לקו החצי – נהיה קשה לערבב והאוויר החם לא עובר טוב בכל המיכל כך שכל מה שבפינות ולמעלה לרוב יתייבש וישרף ובאמצע – טרי ובוסרי. 

לכן ביחרו בגדול ביותר שניתן בהתאם לתקציב/גודל המטבח שלכם. מיכל גדול יותר = יתרון ענק לא רק בכמות, אלא גם באיכות ומהירות ההכנה. 

מסקנה מס' 2: חיתוך אחיד ולערבב, לערבב, לערבב…

כעבור כ15 דק' הצ'יפסים אכן נראו מוכנים למראית עין. אולי אפילו קצת יותר מידי. ביס באחד – מממ…לא רע בכלל. ביס בשני…בעע זה לא מוכן בכלל! 

כנראה שחתכתי עבה מידי ואפיתי בטמפרטורה גבוהה מידי (אם כי אלו בדיוק ההוראות). כמו כן יש צורך לערבב לעיתים קרובות. לפחות פעם – פעמיים בכל הכנה, מידי כ10 דק', אחרת תקבלו צד יבש לחלוטין וצד נא. זה הופך את התהליך לקצת מעיק מידי עבורי. זה לא שבטיגון או אפייה בתנור זה שונה, אבל כאן מספיק לשכוח לערבב לכמה דקות יותר מידי והתוצאה הופכת ממצויינת למעושנת. 

המיכל המחורר הוא יתרון מצד אחד – ניתן לשים גם קציצות ולביבות, להבדיל מהרשת שבAIRFRY של פיליפס שלא מתאימה לטיגון מאכלים רכים/נוזלים כלל. אולם בעיצוב זה אין יתרון מובהק לכאן לשם, וכבר עדיף טיגון עדיף ומהיר יותר עם בסיס רשת, או בסיס חלק המתאים לשלל מאכלים ומאפים כבשיטת ACTIFRY. 

אין ספק שסך הכל שיטת הAIRFRY עובדת יפה ומהר, אך אני נוטה יותר ויותר לשיטת הACTIFY עם ערבוב אוטומטי – שגר ושכח כמו שכולנו רוצים, גם אם לוקח קצת יותר זמן. 

מסקנה מס' 3: טרי זה הכי!

אחרי הניסיון החצי מוצלח הנ"ל, המשכתי לנסות בוריאציות שונות, שוב, ושוב, ושוב. לאחר מספר מביך של כישלונות שישמר עם המערכת, בהם ניסיתי תפוחי אדמה לבנים, אדומים, דקים, מבושלים,  חלוטים, שטופים מעמילן, מומלחים, מקולפים ולא מקולפים…

כמובן שלשטוף אותם מעמילן ולבשל מראש עוזר לא מעט, ולעצלנים שביננו אפשר גם להשרות אותם כ20-30 דקות בקערה עם מים רותחים ואז לשטוף ולייבש. 

אבל, מצאתי שהדרך הקלה ביותר והיחידה שבה ההצלחה כמעט מובטחת (כל עוד לא שוכחים לערבב), היא להשתמש בתפוחי אדמה טריים. ממש, ממש טריים. אם הם אצלכם כבר שבוע ומעלה – משום מה התוצאה כמעט תמיד בינונית ומטה. אם הם חדשים מהסופר – ואצלי משום מה דווקא הלבנים טובים יותר מהאדומים – אז התוצאה טובה וטעימה. 

הדבר נכון לא רק לתפוחי אדמה אלא גם לבטטה. 

בבטטה חשוב לחתוך עובי בינוני – דק מידי ויתייבשו, עבים מידי – והאמצע ישאר קשה. 

לסיכום הטיפים והלקחים לצ'יפס מנצח על רגל אחת:

• תפוחי אדמה טריים בלבד
• חיתוך אחיד – לא עבה מידי ולא דק מידי 
• לטגן בשתי שלבים – כ20 דק' בחום בינוני של כ180 מעלות לערך (עם ערבוב מידי פעם) ובהמשך – לעלות לטמפרטורה מירבית לעוד 10-15 דק' לפי הצורך. 
• לערבב, לערבב, לערבב – כל 10 דק' או פחות. 
• לא להגזים עם הכמות – כמה שפחות עדיף ויהיה מוכן מהר ואחיד יותר. 
• לצפות היטב ב(מעט)שמן – לא חובה, אבל אם תערבבו היטב עם כף השמן, בקערה או שקית – אז הטיגון יהיה אחיד, טעים ומהיר יותר. ככל שהציפוי (הדק מאוד) אחיד יותר – כך תשיגו טעם מטוגן מקורי יותר. בכל מקרה, גם אם אין לכם כוחות לעוד כלים והכנות – גם זרזוף/כף שמן ישירות על תפוחי האדמה במיכל יתפזר ויצפה אותם בתהליך האפייה, אולם זה לוקח יותר זמן ופחות אחיד ולכן התוצאה מעט פחות טובה. 
• לא חייבים לקלף, אך כדאי. אם שמים חתיכות גדולות יחסית – שימו את הקליפה כלפי מטה (על הרשת). 
• תבלינים ביד נדיבה – מאחר ויש כאן מאוורר טורבו חזק, קומץ תבלין כזה או אחר לא יספיקו ופשוט יתעופפו, אז שימו קצת יותר מהרגיל. 
• למשקיענים – לחלוט, לסנן עמילן ולייבש. 

סה"כ לכחצי מיכל (מנה קטנה) אכן אפשר להכין יחסית מהר, אך למיכל מלא יחסית – הטיגון אורך לפחות כ40 דק'. די רחוק 

רגע רגע,  מה עם הטעם? 

טעים 🙂 
הצ'יפס כאן הוא בין מטוגן לאפוי. זה טעים וטוב. 

זה לא בדיוק צ'יפס קפוא (שמטוגן מראש עם שמן דקלים, חומר משמר ועוד מטעמים) וגם לא צ'יפס מקדונלדס עם 19 חומרים לשימור, שמירת הצבע, סוכר, סירופ תירס וכד' אבל זה כן אחלה צ'יפס, בריא ככל האפשר וטעים. הטעם המטוגן תלוי מאוד בכמות השמן שתוסיפו והערבוב של הרצועות עם השמן. אין דרך להתחמק מזה – רק עם שמן נקבל טעם מטוגן, אחרת זה פשוט אפוי (וגם זה אחלה). 

אם בכל זאת מסקרן אתכם איך יוצאים כאן צ'יפס קפוא וטבעות בצל – אז גם את זה בדקתי וכמצופה – פשוט מצויין ומהר מאוד אך זו כאמור, לא חוכמה גדולה כי אז איבדנו את כל ההיבט הבריאותי כאן. 

אחרי שכבשנו את הצ'יפס המיוחל, אזרתי אומץ לנסות גם דברים אחרים כגון לביבות לחנוכה – ללא ביצים או קמח – רק תפוחי אדמה! 
חותכים את תפוחי האדמה ושמים במסננת, עם מלח, ומשרים במסננת מעל קערה. העמילן יטפטף למטה וכעבור כ20 דק' כשהטפטוף יסתיים, פשוט שיפכו את המים ותישאר לכם שכבה עבה של עמילן דביק. מערבבים הכל ועושים קציצות. הברשת שמן קלה, מניחים בעדינות בסיר וזה הכל.

כמובן שאפשר להשתמש גם עם ביצים וכד' למתכון קלאסי.

יוצא נחמד בכלום זמן. גם כאן חשוב מאוד להתחשב בטמפרטורה – לבחור 160-180 לרוב מהזמן ולהגביר ב5 דקות האחרונות.