מאיזה גיל אפשר להתחיל?

אז הייתי מאוד רוצה לכתוב שמתאים לכל גיל, אך לא כך הדבר. כמעט כל יצרני הרחפנים מגבילים את גיל השימוש לגיל 14 מסיבה מסוימת. בניגוד נניח למכונית על שלט, התוספת של מימד הגובה והשליטה בשלושה ממדים בעת ובעונה אחת מצריכה מיומנות מסוימת (ואני בטוח שאפשר למצוא ביוטיוב סרטון של תינוק בן חצי שנה מטיס רחפן..). אומנם ישנם היום רחפנים עם פונקציות "מקלות" כמו ברומטר לשמירת גובה אוטומטית (המחזיר החלקית  את השליטה ברחפנים לשני ממדים) או GPS  בנוי, השומר על מיקום הרחפן בכל רגע נתון. עדין, לא הייתי ממליץ לקנות כלי תעופה (למרות שנמצא תחת הקטגוריה צעצוע) לילד בן 6….

רחפנים היום מקוטלגים לפי גודל (למרות שטרם נתקלתי בגבולות גזרה ברורים):

• רחפני ננו – הקטנים ביותר, שגודלם לא עולה על גודל כף יד ממוצעת.
• רחפני מיקרו – מגודל כף יד ועד כ 15 ס"מ בערך.
• רחפני מיני– מכ15 ס"מ ועד 30 ס"מ לערך.
• רחפנים גדולים (רגילים) – רחפנים הגדולים מ 30 ס"מ.

הגודל הנכון למתחילים הוא איפשהו באמצע.

רחפני הננו (או רחפני כף יד) הם אומנם גימיק נחמד, אשר ניתן להטיס בסלון או לשמור בכיס, אך בגודל הזעיר הזה רחפנים אלו נוטים להיות מאוד לא צפויים ומהירים. התנועה הזריזה והגודל הקטן מקשים על המעקב הויזואלי אחרי הרחפן ולכן לא באמת תורמים לתהליך הלמידה.

רחפני מיני מנגד (באזור ה30 ס"מ) כבר דורשים יציאה מחוץ לבית, ולמרחב הטסה. משקלם לרוב חוצה את רף ה 150 גרם, דבר העלול לגרום לכך שההתרסקות (הבלתי נמנעת בתהליך הלימוד) תהיה קצת כואבת (לרחפן ולכיס).

לכן, אני ממליץ להתחיל עם רחפנים הנמצאים בגודל של בין מיקרו למיני – אשר מצד אחד מספיק גדולים למעקב ויזואלי, כבדים מספיק (אך לא יותר מדי) בכדי לתת את התחושה האמיתית של כלי טייס ביד אך מצד שני גם זולים וגם עמידים יחסית למכות ולהתרסקויות.

אז מה זה ברומטר?

פיצ'ר חדש שנכנס גם לתחום רחפני הצעצוע הוא הברומטר. שזהו בעצם צ'יפ קטן בתוך הרחפן אשר "מרגיש" את הלחץ הברומטרי ושומר את הרחפן בגובה קבוע.

אם בעבר, השיעור הראשון בהטסה היה לדעת לשמור את הרחפן בגובה קבוע, הפיצ'ר המדליק הזה בעצם מוריד את ההתעסקות של המטיס עם גובה הרחפן ונותן את החופש להתעסק עם התנועה במרחב (ממש כמו במכונית על שלט). ברחפנים עם הברומטר השלט הוא מעט שונה (הסטיק של המצערת ממורכז) ולרוב גם תהליך ההמראה והנחיתה שונים.

עם כל הנוחות שבדבר, לרחפנים עם ברומטר ישנם גם חסרונות, השליטה על המצערת וכיבוי המנועים הוא לרוב מסובך יותר ולא מיידי (כמו עם המצערת הרגילה) ובנימה אישית, אני מאוד אוהב את הפיצ'ר כאשר מדובר ברחפני צילום, אך כאשר מדובר בהטסות ספורטיביות ובוודאי כאשר לומדים להטיס יש גם יתרון דווקא במיומנות שדורש רחפן ללא ברומטר על מנת ללמוד לשלוט ברחפן בצורה הכי טובה ומעמיקה שיש ולא לחפש קיצורי דרך.

מעולה, מצאתי רחפן בגודל המתאים. מה עם מצלמה?

כמעט ולא ניתן להתקל היום ברחפן שלא נושא מצלמה מסוג כזה או אחר. ברוב המקרים המצלמה היא חיצונית, מחוברת לרחפן דרך חיבור יעודי וניתנת להסרה די בפשטות. ובחלק מהמקרים (בעיקר ברחפנים קטנים) המצלמה פנימית ומגיעה כחלק אינטגרלי מהרחפן עצמו.

רוב יצרני הרחפנים היום, הבינו שהצילום הוא חלק בלתי נפרד מהרחפן. ולכן, כמעט לכל הרחפנים היום (בגודל המיקרו-מיני) יש גם מצלמות יעודיות המתאימות להם. אומנם כדאי בכל זאת לוודא, אבל ככל הנראה הרחפן שבחרתם גם מכיל "הכנה" למצלמה יעודית (מתאם בתחתית הרחפן לחיבור המצלמה, ושקע לכניסת כבל מהמהצלמה).

לכן עולה השאלה המתבקשת, אם כבר החלטתי להזמין רחפן, לא כדאי שתהיה איתו מצלמה? התשובה היא (לרוב) לא.

בתהליך הלמידה וההטסה, למצלמה באמת אין שום יתרון, אם כבר ההיפך. המשקל הנוסף על הרחפן רק יבטיח כי הרחפן שלכם יפול כנראה מהר יותר.בנוסף, ההתעסקות במצלמה במיוחד בתחילת הדרך בה השליטה ברחפן היא עדין לא טבעית וזורמת, מסיחים את דעת המטיס ומגדילים את הסיכוי לטעות, והכל בשם הסרטון שיצא, מין הסתם – גרוע.

"מה הבעיה? נדביק עליו גופרו…"

אז זהו שלא!

רוב רחפני הכניסה בגדלים הרשומים לעיל (עד 30 ס"מ במשקל עד 150 גרם) , לא יצליחו להרים מצלמות ספורט שונות השוקלות באזור ה 45 גרם, לכן מאחר והרחפן שלכם יצליח להתמודד עם משקל של 20 גרם בערך, עדיף לרכוש את המצלמה היעודית שהותאמה מהיצרן.

היום לטעמי, הסיבה העיקרית לרכישת רחפן אשר מגיע מצלמה כלולה, היא בדרך כלל על מנת לחסוך עוד כמה גרושים על ה"באנדל". אך גם אם הזמנתם רחפן עם מצלמה, או בחרתם להזמין מצלמה בנפרד, המלצתי היא לא להתקין אותה על הרחפן בתקופה הראשונה, אלא רק לאחר תקופת "הסתגלות".

ישנם היום שני סוגים עיקריים של צילום:

• צילום מקומי–
  מצלמה המקליטה על כרטיס זכרון הנמצא על הרחפן, כאשר השליטה על המצלמה (עצירה והפסקת הוידאו/ צילום סטילס) מתבצעת ע"י השלט שבידנו. במצב זה המטיס לא רואה בפועל מה מצולם בזמן אמת, אלא רק על סמך הערכה של גובה וכיוון הרחפן.יתרונות:
  + צילום באיכות המיטבית שהמצלמה יכולה לספק
  + הקלטה יציבה ללא תלות במיקום או קליטת סיגנל הרחפן
  + כפתור יעודי בשלט המאפשר שליטה קלה וברורה בצילום וידאו/סטילסחסרונות:
  – אין שידור לאחור של המידע המצולם
  – האינדיקציה לצילום היא באמצעות נורה על הרחפן
  – חובה לעצור את ההקלטה על מנת לשמור את הוידאו על הכרטיס.לסיכום:
  הדרך הטובה והיעילה ביותר להוציא סרטון איכותי מהרחפן, גם אם ידרש אולי עריכה אח"כ.

• צילום WIFI –
  מצלמה אשר משדרת בזמן אמת את הווידאו אחורה למקלט Wi-Fi  (סמרטפון/טאבלט וכו') הווידאו המתקבל על ידי המקלט יכול להישמר על המקלט, אבל לרוב לא על המצלמה עצמה.יתרונות:
  + אינדיקציה בזמן אמת על "מה רואה המצלמה"
  + שליטה על התחלת/עצירת הוידאו ישירות ממסך המגע בסמרטפון
  + מאפשר "טעימה" מעולם ההטסה ממבט ראשון (FPV)חסרונות: (ופה לצערי יש לא מעט)
  – השידור אחורה ב WIFI מתבצע על תדר 2.4Ghz, אותו התדר איתו הרחפן מתקשר עם השלט, דבר המביא לא פעם לקיטועים ברצף התמונה המתקבלת.
  – הטווח של ה WIFI  מוגבל בהרבה מטווח הרחפן ולרוב אף משפיע ומקצר את טווח השליטה אילמלא המצלמה הייתה מחוברת.
  – על מנת לאפשר שידור אחורה בזמו אמת, התמונה נדחסת משמעותית לרזולוציה די מזעזעת  של 0.3MP , איכות תמונה שכנראה לא תרצו להראות לחברים
  – לא ניתן באמת להטיס על סמך התצוגה המתקבל על מסך הסמרטפון שלנו, זאת מאחר וקיים דיליי של בין שניה עד שתי שניות  בין מיקום הרחפן בפועל לתמונה שנראה על המסך,  דיליי כזה הוא קריטי לזמן התגובה ולכן כנראה תשמעו את ההתרסקות  לפני שתראו על המסך איך הוא נכנס בעץ.לסיכום:
  גימיק נחמד אבל לא יותר. קיימים דגמי רחפנים בודדים אשר הצליחו למזער את המגרעות הרשומות לעיל, אך עדין אין רחפן בקטגורית ה"צעצוע" שמצליח לאפשר "שידור ממבט ראשון" יציב ואיכותי לאורך כל זמן הטיסה.

ועוד מילה על…

• צילום FPV –
  מצלמות המחוברות למשדר אשר משדר אחורה את התמונה על תדר נפרד לחלוטין (5.8 Ghz) מהתדר בשלט. כיום זהו הפורמט הכי פופלרי בעולם הצעצועים על שלט ל"שידור מגוף ראשון" שעונה להגדרה שידור בזמן אמת. אומנם לאחרונה ענף זה צובר תאוצה וישנן המון התפתחויות בתחום, אך לצערנו שימוש בתדר Ghz 5.8 הוא אינו חוקי לשימוש בישראל על ידי משרד התקשורת ורחפנים אלו אשר יבדקו במכס – יוחרמו/ישלחו חזרה. לכן לא נתעמק בתחום זה.

תיאום ציפיות

קודם כל, חשוב להפנים – בשביל צילום איכותי ומרשים באמת – התקציבים הם גבוהים בהרבה מרחפנים למתחילים (כמו גם המיומנות הנדרשת). ברחפנים למתחילים, לא תמצאו מצלמות מרשימות איתן תוכלו לצלם את השקיעה לאורך החוף. המצלמות הכלולות (או אלו שניתן לצרף) ברחפנים הבסיסיים הללו האיכות היא בסיסית ביותר. שום דבר שתרצו להעלות לפייסבוק או לסרט החופשה המשפחתי. צילום איכותי דורש מכלול של מרכיבים – רחפן חזק עם סוג מנועים מסויים, יציבות מעולה, גימבל (מייצב) מעולה, מצלמה טובה כמובן ועוד. כל אלו עולים לא מעט ורחוקים מלהיחשב 'למתחילים'. האפשרות הזולה ביותר למי שמעוניין בצילום (יחסית) סביר מרחפן בתקציב קטן הם רחפנים המסוגלים לשאת מצלמת אקסטרים (ראו סקירה לדוגמא).

אז מה כלול ברחפן או "השם אומר הכל" 

אז אם כבר יצא לכם להציץ ברחפנים באתרים השונים, נתקלתם בוודאי ברצף של אותיות ומספרים שקצת לא ברור מה הם אומרים, לדוגמא – SYMA X5-HW – אז מה זה אומר?

אז במקרה שלנו היצרן הוא SYMA והדגם הוא X5, שאר האותיות לרוב יספקו לנו מידע על סוג המצלמה ופיצ'רים נוספים שהוא כולל:

(C) – קיצור ל- Camera , מצלמה מוקמית המצלמת על כרטיס זכרון

(W) – קיצור ל-  Wi-Fi, מצלמת FPV המשדרת ב- Wi-Fi

(D) – לרוב מתייחס למצלמת FPV המשדרת בתדר Ghz 5.8 (הלא חוקי בארץ)

פיצ'רים נוספים:

(H) – קיצור ל –High hold   ברומטר השומר את הרחפן הגובה מסוים.

מושגים נפוצים שכדאי להכיר:

RTF – מוכן לטיסה (Ready To Fly), כלומר מגיע מורכב עם שלט ולא דורש הרכבה/חלקים נוספים.

RTH / One Key Return – חזרה 'הביתה' (Return to Home), כלומר יכולת חזרה למפעיל/נקודת ההמראה. שימושי מאוד למתחילים ומתקדמים כאחד.

FPV – צפייה ממבט ראשון (First Person View), כמובן לרחפנים משולבי מצלמה בלבד. כאמור פונקציה זו לרוב משולבת ברחפנים עם תדר 5.8Ghz שאסורים לייבוא.

Brushless – 'בראשלס' – מנועים ללא חלקים נעים. אמינים וחזקים יותר ועמידים יותר בעומס ושחיקה. קיימים ברחפנים יקרים יותר לרוב.

Gimbal – גימבל, כלומר ייצוב מכאני של המצלמה על 1-3 צירים.

Follow me – ברחפנים משולבי מצלמה – יכולת עקיבה אחר המשדר או אחר דמות מצולמת.

GPS – ממש כמו בטלפון, היכולת להשתמש בנתוני מיקום לוויני כדי להישאר במקום ולרחף, לעקוב אחר מסלול נקודות, לחזור לנקודת ההמראה ועוד.

Headless Mode – מצב 'ללא כיוון'. כלומר, לא נצטרך להתייחס לכיוון ה'ראש' וה'זנב' של הרחפן (שגם כך קשה לראות ולהבין כשהוא עשרות מטרים מעלינו) אלא פשוט נלחץ את הכיוון הרצוי – לחיצה על בשלט ימינה? יטוס ימינה. שמאלה? יטוס שמאלה. פשוט וקל. קיים כמעט בכל רחפן עדכני.

על רחפנים, מכס ומשרד התקשורת

הרחפנים המומלצים בעמוד זה מוזמנים בהמוניהם לישראל והסיכוי שידרשו לתשלום מכס או אישור כלשהו הוא קלוש, שכן הם מורשים לייבוא אישי, עולים פחות מרף המכס וקטנים מאוד. 

בטיחות

רחפן הוא אומנם סוג של צעצוע מגניב, אך זיכרו כי הוא גם חפץ מעופף והפוטנציאל לנזק הוא כיד הדימיון. יש להטיסו באחריות ובזהירות! אומנם המומלצים בעמוד זה הם קלים מאוד וגם הלהבים לא יעשו נזק גם אם יפגעו בכם בידיים אך עדיין, יש להפעיל שיקול דעת וכאן נזכיר שוב את מגבלות הגיל המומלצות.

החוקים הבאים כמובן רלוונטים יותר לרחפנים גדולים, יקרים ומקצועיים יותר, המסוגלים לעלות לגובה ניכר ושוקלים הרבה יותר, אולם חשוב להכיר את החוקים להטסת רחפנים בישראל, בוודאי אם אתם מתכוונים לרכוש בעתיד רחפן צילום גדול יותר.

חוקים

בכל מדינה ישנם חוקים שונים להטסת טיסנים ורחפנים. הקפידו לבדוק את החוקים לאזורכם לפני ההמראה.

התקנות להטסת רחפנים בישראל: 

אזורים אסורים לטיסה

ישראל כמובן מדינה קטנה וצפופה עם הרבה מטוסים באוויר ואזורים בטחוניים רבים. יש להקפיד להטיס אך ורק במגבלות הגובה כמצויין לעיל ולא באזורים האסורים לטיסה (בסיסים צבאיים, שדות תעופה וכו').

• מפה אינטרקטיבית
• דף להדפסה