חשוב לציין כי לכולנו אוזניים שונות וכולנו שומעים קצת אחרת ואוהבים לשמוע דברים שונים. אוזניות הן כמו טעמים – יש טעמים שלא אהובים על כולם. תמיד יהיו אלה שלא אוהבים וניל ושוקלד ובכלל מעדיפים גלידת פיסטוק. ברור כי לא נוכל לקלוע לכל צורת אוזן וההעדפות של כולכם ולכן בנוסף לסקירה שלנו, ייחסנו משקל רב גם לפופלאריות של כל דגם, מספר הסקירות החיוביות והשליליות ברשת ועוד ובחרנו ב'טעמים' האהובים ביותר שיתאימו (כמעט) לכולכם.
זיכרו שבאוזניות TWS בפרט – הדגש הוא קודם כל – הנוחות!
החופש מהחוטים והנוחות הם יתרון כה גדול שהוא מתעלה על הבדלים קטנים בסאונד. לא לחינם האפל איירפודס הן כבר שנים האוזניות הפופלאריות והנמכרות ביותר בשוק, גם כשכולם מסכימים שאיכות הסאונד בהן ביחס למתחרים – בינונית.
התאמה
איך ייתכן שדגם מסויים מקבל עשרות אלפי ביקורות של 5 כוכבים, אבל כמה וכמה טוענים להפך? איך אחד טוען ש"שומעים מדהים!" והשני טוען שהן "נשמעות כמו טרנזיסטור! אכזבה!" ?
כמו במוצרים אחרים ואף יותר, באוזניות מספר גורמים באים לידי ביטוי – סוג ואיכות המוזיקה – קבצים באיכות נמוכה או מוזיקה בסגנון שפחות מתאים לאוזניות אלו (לדוגמא היפ הופ באוזניות 'נייטרליות' או מוזיקה קלאסית באוזניות עם באס חזק). חשובה עוד יותר היא ההתאמה לאוזן, בפרט באוזניות IEM שבהן האטם יושב בתוך האוזן.
בכדי להישמע במיטבן, אוזניות IEM צריכות להיכנס לתעלת האוזן, וליצור אטימה מושלמת. אם תשתמשו באטם קטן מידי שישאיר מרווחים או לא תכניסו את האוזנייה עמוק מספיק לתעלת האוזן, איכות הסאונד תדרדר פלאים. רק באטימה מלאה תזכו להנות מכל התדרים להן האוזנייה מסוגלת.
הנה תרגיל קצר שממחיש את העניין – אטמו את שתי האוזניים היטב עם האצבעות, סיגרו את הפה וזמזו את הטון הנמוך והעמוק ביותר שאתם מסוגלים. עכשיו הוציאו את האצבעות ומיד תשימו לב כיצד כמעט כל הווליום והטון הנמוך נעלם לו. זהו ההבדל בין אטימה טובה ללא טובה על קצה המזלג (או האצבע).
רוצים לשפר פלאים את הנוחות באוזן ולהשיג התאמה טובה יותר? (=סאונד טוב יותר?)
נסו להחליף את האטמים המקוריים באטמי ספוג איכותיים.
מיתוסים ופרות קדושות
אם תראו סקירות אוזניות ברשת, או תסתובבו קצת בחברת אודיופילים, בוודאי תשמעו את המושג BURN-IN יותר מפעם אחת כאשר מדברים על אוזניות. ב'צריבה' הכוונה להפעלת האוזניות עם מוזיקה או רעש רקע (לבן/ורוד) לאורך כמה שעות – בין 40 ל400 שעות לרוב…המטרה היא לשפר את איכות הסאונד בכך שהממברנה בספיקר תנוע בגמישות וחופשיות רבה יותר לאחר ההפעלה הממושכת. האודיופילים המושבעים מאמינים כי כך יש שיפור גדול באיכות הצליל.
אז מצטער לבשר לכם חברי האודיופילים אך אין שום ראיה מדעית ליעילות ה'צריבה'. התחושה כי האוזניות נשמעות טוב יותר לאחר התהליך, מיוחסת לאפקט פלצבו או פשוט להתרגלות של השומע לפרופיל הקול של האוזנייה. הבדלים מזעריים בין מוצר שפעל 0 שעות ל400 שעות הם ברורים אך בפועל כה מזעריים עד שהם כמעט אינם ניתנים להבחנה על ידי מרבית האנשים ובוודאי שאינם מהווים שיפור מורגש כלשהו באיכות הקול. אז תחסכו לכם זמן וחשמל ופשוט תהנו מהאוזניות ישר מהקופסא 🙂
איכות הקובץ/קידוד
אם כבר שוחטים פרות קדושות…נציין גם כי מחקרים שנעשו בשיטת בחירה עיוורת, גם עם נבחנים שהגדירו עצמם כ'אודיופילים', לא הצליחו להבחין בהבדלים בין FLAC ול MP3 בקידוד גבוה (320K). הדרך היחידה שבה הצליחו להבחין (וגם לא ללא טעויות) בהבדלים היא בשינון חלקי השיר ושמיעה חוזרת, וחוזרת וחוזרת… כלומר אפס השפעה על השימוש היומיומי. לכן, תחסכו לעצמכם מקום וזמן ואל תטרחו להמיר קבצים לFLAC/WAVE וכד'. אלא אם ניחנתם בשמיעה של סופרמן – אתם לא תשימו לב לשום הבדל.